הנחלה שלך ושנת השמיטה
מערכת שורשכ טבת, תשעה11/01/2015השנה הזאת, שנת תשע"ה, היא שנת שמיטה, מה זה אומר מבחינת הנחלה הפרטית שלך?
תגיות:שמיטההיתר מכירהאוצר בית דיןשנת השמיטה מהי?
התורה מצווה אותנו בספר "ויקרא", פרק כה, פס' ג-ד: "...שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך ואספת את תבואתה, ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ..."
שנת השמיטה הנה השנה השביעית במחזור של כל שבע שנים. בשנת השמיטה עם ישראל מצווה לשבות מרוב מלאכות החקלאות בישראל. מצוות קיום שנת השמיטה כוללת מצוות לא תעשה- של ארבעת המלאכות אשר נאמר מפורשות בתורה כי אין לעשותן בשנת השמיטה ( מלאכות הקשורות באדמה כגון זריעה, זמירה, קצירה ובצירה) ושל מלאכות שמטרתן היא הגברת הצמיחה ומצוות עשה של שמיטת הקרקע גם אם חלק מתוך נחלה מעבודתו של אדם המחוייב במצוות ולהגדיר את פירותיו כהפקר לכל אשר מעוניין לקטוף אותם. בשנת השמיטה קיים גם איסור אכילת ירקות או פירות אשר ניטעו או נזרעו אחרי ראש השנה של שנת השמיטה.
טעמים שהביאו הראשונים למצוות שנת השמיטה
1) הסבר חברתי- א. חלוקת תוצרת עבודת האדמה - אם קרקע של נחלה אינה מעובדת, משמעו כי כולם יכולים להינות מפירותיה.
ב. האמונה כי בורא העולם ידאג לכלכלתם של עניים.
2) הסבר אקולוגי- מנוחת האדמה- שנת השמיטה מאפשרת לאדמה להתאושש על מנת לשפר את פוריותה. במשך השנים, האדמה מעניקה כמות מינרלים גדולה לגידולי החקלאות. שנת השמיטה נותנת לאדמה זמן להתאוששות.
3) הסבר רוחני- שנת השמיטה מאפשרת להפסיק בעיסוקי החול ולהתרכז בעיסוקי הרוח ולימוד התורה.
מצוות השמיטה הנה בעלת השלכות כלכליות משמעותיות, משום שבעל הנחלה מנוע מלעבוד את האדמה ומנוע למכור את תוצרתו בשנת השמיטה. קיום מצוות השמיטה עלול להביא את הבעלים של אותה נחלה לידי פת לחם ולכן פותחו כמה וכמה היתרים אשר נועדו לאפשר חלקית את ההמשכיות של העבודה החקלאית, גם בשנת השמיטה.
להלן נסקור את ההיתרים אשר נועדו להקל על החקלאיים בשנת השמיטה:
היתר מכירת נחלה
ההיתר העיקרי אשר מקל על בעלי הנחלות החקלאיות הינו היתר מכירה של נחלה קרקעית. על פי היתר זה, הקרקעות נמכרות לגויים בשנת השמיטה (למשך שנה) וכך הן פטורות ממצוות השמיטה. בדרך זו יכול החקלאי להמשיך לעבד את אותה האדמה שמכר ושייכת "לכאורה" לגוי במהלך שנת השמיטה. כמו כן, תוצרת האדמה יכולה להמכר כתוצרת עבודתו של הגוי, "לכאורה".
אוצר בית דין
החקלאי רשאי להפקיד את ניהולו של השדה (ניהול נחלה) בידיו של בית הדין. כך ההשקיה והקטיף מתבצעים על פי הוראות של בית הדין. מחירה של התוצרת החקלאית נקבע גם הוא על ידי בית הדין.
שיטת גידול: מצע מנותק
קיימת שיטה נוספת של גידול המכונה "מצע מנותק" ועניינה הוא רכישה של מצע גידול מחוץ לארץ וזריעה/שתילה בתוך מצע הגידול, במקום באדמת ארץ הקודש.
התורה מצווה אותנו בספר "ויקרא", פרק כה, פס' ג-ד: "...שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך ואספת את תבואתה, ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ..."
שנת השמיטה הנה השנה השביעית במחזור של כל שבע שנים. בשנת השמיטה עם ישראל מצווה לשבות מרוב מלאכות החקלאות בישראל. מצוות קיום שנת השמיטה כוללת מצוות לא תעשה- של ארבעת המלאכות אשר נאמר מפורשות בתורה כי אין לעשותן בשנת השמיטה ( מלאכות הקשורות באדמה כגון זריעה, זמירה, קצירה ובצירה) ושל מלאכות שמטרתן היא הגברת הצמיחה ומצוות עשה של שמיטת הקרקע גם אם חלק מתוך נחלה מעבודתו של אדם המחוייב במצוות ולהגדיר את פירותיו כהפקר לכל אשר מעוניין לקטוף אותם. בשנת השמיטה קיים גם איסור אכילת ירקות או פירות אשר ניטעו או נזרעו אחרי ראש השנה של שנת השמיטה.
טעמים שהביאו הראשונים למצוות שנת השמיטה
1) הסבר חברתי- א. חלוקת תוצרת עבודת האדמה - אם קרקע של נחלה אינה מעובדת, משמעו כי כולם יכולים להינות מפירותיה.
ב. האמונה כי בורא העולם ידאג לכלכלתם של עניים.
2) הסבר אקולוגי- מנוחת האדמה- שנת השמיטה מאפשרת לאדמה להתאושש על מנת לשפר את פוריותה. במשך השנים, האדמה מעניקה כמות מינרלים גדולה לגידולי החקלאות. שנת השמיטה נותנת לאדמה זמן להתאוששות.
3) הסבר רוחני- שנת השמיטה מאפשרת להפסיק בעיסוקי החול ולהתרכז בעיסוקי הרוח ולימוד התורה.
מצוות השמיטה הנה בעלת השלכות כלכליות משמעותיות, משום שבעל הנחלה מנוע מלעבוד את האדמה ומנוע למכור את תוצרתו בשנת השמיטה. קיום מצוות השמיטה עלול להביא את הבעלים של אותה נחלה לידי פת לחם ולכן פותחו כמה וכמה היתרים אשר נועדו לאפשר חלקית את ההמשכיות של העבודה החקלאית, גם בשנת השמיטה.
להלן נסקור את ההיתרים אשר נועדו להקל על החקלאיים בשנת השמיטה:
היתר מכירת נחלה
ההיתר העיקרי אשר מקל על בעלי הנחלות החקלאיות הינו היתר מכירה של נחלה קרקעית. על פי היתר זה, הקרקעות נמכרות לגויים בשנת השמיטה (למשך שנה) וכך הן פטורות ממצוות השמיטה. בדרך זו יכול החקלאי להמשיך לעבד את אותה האדמה שמכר ושייכת "לכאורה" לגוי במהלך שנת השמיטה. כמו כן, תוצרת האדמה יכולה להמכר כתוצרת עבודתו של הגוי, "לכאורה".
אוצר בית דין
החקלאי רשאי להפקיד את ניהולו של השדה (ניהול נחלה) בידיו של בית הדין. כך ההשקיה והקטיף מתבצעים על פי הוראות של בית הדין. מחירה של התוצרת החקלאית נקבע גם הוא על ידי בית הדין.
שיטת גידול: מצע מנותק
קיימת שיטה נוספת של גידול המכונה "מצע מנותק" ועניינה הוא רכישה של מצע גידול מחוץ לארץ וזריעה/שתילה בתוך מצע הגידול, במקום באדמת ארץ הקודש.
הוסף תגובה
עוד ממערכת שורש
עוד בנושא הלכה